פיטרו אותי מהעבודה- התכתבות ווטס טפ

שלום הרב. אני ממש בהלם. לא מאמין שזה קורה לי. לפני חמש דקות הודיעו לי שאני מפוטר מהעבודה...

אוי, אתה רציני?! פתאום ככה בהפתעה?!

תשמע, היו סימנים ואמרו לי שהבוס מעוניין לדבר איתי, אבל לא העליתי בדעתי שזה מה שהוא רוצה להגיד לי. אני כבר כמעט שלוש שנים בעבודה הזו ותאמין לי שממש השתדלתי. נתתי את הנשמה, השקעתי והתמסרתי ונשארתי אפילו שעות נוספות בערב בלי חשבון. מידי פעם אפילו קיבלתי פידבק חיובי שמעריכים את מה שאני עושה, ופתאום נוחת עלי כזה 'בום'. מרגיש לי כאילו מישהו הוריד לי נבוט בראש.

תראה, לא תמיד כשמפטרים מישהו זה באשמתו. יכול להיות שאתה באמת היית מעולה והיו מרוצים ממך, אבל לפעמים עושים קיצוצים או אירגון מחדש של המערכת, ובמסגרת זאת קורים גם דברים לא נעימים כאלו...

כן, אבל למה דווקא אני?! כבר ממש אהבתי את המקום הזה והתחברתי לאנשים. הרגשתי שכיף לי לבוא לעבודה בבוקר ויש לי סיפוק, ופתאום ככה זורקים ת'בנאדם?! כשהוא הודיע לי הרגשתי שהכול מתחיל להסתובב סביבי ונהייתי לבן עד שהבוס בעצמו מזג לי מים ואמר לי שאני חייב להירגע.

סיפרת כבר לאשתך?

לא, ואני גם לא יודע איך אפשר לעשות את זה. אני מפחד שהיא תתחיל לבכות ותתפרק לגמרי. רק לפני חודשיים נולדה לנו בת ראשונה ואנחנו תלויים לגמרי במשכורת שלי. נצטרך לרדת ברמת החיים ואולי אפילו לעבור דירה בגלל זה. אני ממש לא יודע איך אני יכול להפיל על אשתי דבר כזה. זו ממש מכה...

יש לכם אפשרות לעזרה כלכלית מההורים? יש לכם חסכונות?

 כן, ההורים מאוד עוזרים לנו ב"ה וגם יש לנו חסכונות יפים. בזמן האחרון התחלנו אפילו לחשוב על אפשרות של קניית דירה.

אשריכם! לא כולם זוכים לאפשרות של תמיכה כזו מההורים, ויש לא מעט זוגות שבשבילם קנייה של דירה זה חלום רחוק שמחכה לגיל מבוגר. תראה, פיטורין מעבודה הם באמת אירוע מטלטל ונראה לי שאתה צריך עוד קצת זמן כדי לעכל ולעבד את מה שקרה. יחד עם זה, צריך לראות את התמונה השלימה. אתה ואשתך ב"ה צעירים, בריאים ואוהבים זה את זו. שניכם סיימתם לימודים ויש לכם מקצוע ביד. התברכתם לאחרונה במתנה משמים כשהקב"ה הפקיד בידכם נשמה מתוקה לגדל ולחנך. יש לכם תמיכה מההורים וגב כלכלי מכובד. אלא מה, שאחרי כל זה גם התברר שתצטרך לעבור עכשיו מעבודה אחת לעבודה אחת. האם זה מבטל ומוחק את כל הטוב והברכה שממלאים את החיים שלכם? האם אתה מסוגל להרחיב את הפוקוס ולראות את המכלול?

אתה צודק, הרב, באמת שאנחנו ברי-מזל. ובכל זאת, אתה יודע איך זה. כשקורה לך משהו רע אתה מתמקד רק בו כאילו אין עוד שום דבר בעולם...

דווקא בנקודה הזו כאנשים מאמינים יש לנו יתרון גדול. אספר לך על שיחה שהייתה לי בערב ראש השנה. סיימתי את העבודה והתכוונתי כבר להתקפל וללכת הביתה כששמעתי מוזיקה מתנגנת מהמסדרון. הלכתי בעקבות הקול וראיתי באחד החדרים מישהו מן העובדים הותיקים עסוק בסידור המסמכים שעל שולחנו. בירכתי אותו לשנה טובה ואמרתי לו "אז נתראה פה בעז"ה בשנה הבאה". התשובה שלו היממה אותי: "אנחנו לא ניפגש פה בשנה הבאה". "למה אתה אומר דבר כזה?!", תמהתי. "כי פיטרו אותי", היתה התשובה. "אותך?! למה?!", נדהמתי. תבין, הוא עובד באותו מקום כבר 17 שנה ונחשב לאחד העובדים המנוסים והמוערכים. "כי עשו קיצוצים וחלוקה מחדש של העבודה", הוא הסביר, "והחליטו שאפשר להסתדר בלעדיי...".

וואו, זה באמת נורא. איזה מסכן. הוא בטח הרגיש שחרב עליו עולמו. מה בכלל אפשר לומר לאדם במצב כזה?!

התלבטתי מאוד ולכן העזתי ושאלתי אותו בעדינות "ואיך אתה מרגיש עם זה?!". התשובה שלו הממה אותי. הוא היה רגוע ושליו לגמרי ואמר לי בקול הכי שיגרתי בעולם "תראה, כנראה הקב"ה החליט שיש מקום יותר מוצלח שאני צריך לעבוד בו".

ג-ד-ו-ל! הוא כנראה באמת אדם מיוחד אם גם ברגע כזה הוא מצליח להתחזק באמונה.

אני מכיר אותו כבר שנים ויודע שהוא עבר גם דברים לא פשוטים בחייו. היה לו בן שנהרג לפני שנים בתאונת דרכים, ותמיד ראית עליו איך האמונה נותנת לו כוח, משענת, תקווה ורוגע. השיחה איתו היתה בשבילי לימוד גדול ותזכורת חשובה לדברים שאנחנו נוטים לפעמים לשכוח.

אז אתה אומר בעצם שגם אני צריך להתחזק באמונה?

תראה, חז"ל כבר לימדו אותנו שהפרנסה היא משמים ומזונותיו של אדם קצובים לו. הקב"ה לא מוגבל באפשרויותיו והוא יכול לדאוג לאדם בכל מיני דרכים ולהזרים את השפע באינספור צינורות. איך סבתא שלי תמיד אומרת? "כשנסגרת דלת אחת, תמיד נפתחת אחרת". גם אם התקופה הקרובה תהיה עבורכם קצת מורכבת ופחות נעימה, אני מאמין שבסופו של דבר אתה תמצא עבודה אחרת, אולי אפילו טובה יותר. אתה מוכשר וחרוץ, ואין לי ספק שהרבה מקומות יהיו שמחים להתברך באחד כמוך. וגם בינתיים, ב"ה אתם לא במצב של רעב או שאין לכם איפה לגור, לא ככה?

אתה צודק, הרב. אולי אני צריך לקחת דברים קצת יותר בפרופורציות. ובכל זאת, איך אני מפיל על אשתי את הבשורה הזו?

נראה לי שמאוד תלוי מה אתה תשדר לה. אני מתאר לעצמי שזה יהיה מפתיע ומטלטל עבורה, וזה בסדר גמור אם היא תיקח את זה קשה ותבכה. אבל אם אתה תשדר לה חוסן, אמונה, תדבר על המבט הכללי ועל הביטחון שאתם תסתדרו, אני מאמין שזה יקרין גם עליה. בסופו של דבר שניכם עוד תצאו מהעניין מחוזקים יותר.

טוב, הרב, אני מקווה שאתה צודק. אני הולך עכשיו הביתה ונקווה שיהיה בסדר...

בעזרת ה'. מוזמן לדבר איתי שוב בערב ולעדכן איך היה. בהצלחה!